מבוא
1. בפניי בקשת החייב למתן צו הפטר מחובותיו, לפי הוראת סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").
2. כנגד החייב ניתן צו כינוס לבקשת הנושה, מר אריה מיכלסון, ביום 28/02/08, וביום 05/03/09 הוכרז החייב כפושט רגל.
3. כנגד החייב הוגשו 9 תביעות חוב. סך תביעות החוב, לאחר בדיקתן, עמד על סך של 660,060 ש"ח, מתוכו סך של 164,837 ש"ח בדין קדימה לנושים-מע"מ, ביטוח לאומי ועיריית חיפה.
4. במסגרת הבקשה שהגיש החייב ביום 22/03/12, הציע החייב לנושיו את הכספים שהצטברו בקופת הפש"ר בסך של כ-26,000 ש"ח, סך של 6,000 ש"ח שיגויס על ידי בני משפחתו של החייב והמגלם תשלומים חודשיים למשך שנה, זכויותיו בפוליסות הביטוח המתנהלות בהראל חברה לביטוח בע"מ וכן את מימוש הזכות לדיירות מוגנת בנכס מקרקעין (מסגרייה), המצוי בשדרות ההסתדרות 203 בחיפה, אשר הומחה על ידו לידיו הנאמנות של הנאמן עוד טרם הכרזת החייב כפושט רגל.
5. החייב בן 73, ניצול שואה, הסובל מבעיות בריאות רבות, ביניהן פגיעה קשה בשמיעה, המקשה על תקשורת עם החייב, סכרת, עקמת, מחלת כלי דם מפושטת, רעד ואוושה בלב, כעולה מאישור רפואי שצורף לבקשה למתן הפטר.
6. החייב טוען, כי אין לו כל רכוש או זכויות ברי מימוש וכי המשך ניהול ההליך לא יביא תועלת לנושים, במיוחד לאור גילו ומצבו הרפואי.
7. החייב הוסיף וציין, כי הוא ואשתו מתקיימים מקצבת ביטוח לאומי ותגמולים, בהיותו ניצול שואה, בסך של 3,669 ש"ח ומפנסיה של האישה בסך של 620 ש"ח וכי נהג בתום לב בהליך פשיטת הרגל, שילם את התשלומים החודשיים והגיש דו"חות בדבר הכנסות והוצאות.
8. הנאמן אינו חולק בדו"ח, שהוגש על ידו בקשר עם בקשת החייב למתן צו הפטר, על טענות החייב. עם זאת, הגם שמדובר בבקשת נושה ולמרות שחלק מחובו של החייב למע"מ נובע מאי הגשת דו"חות מע"מ, טוען הנאמן, כי חוב החייב למע"מ מעיד כי החייב ביצע מעשה גניבה של ממש ושליחת יד בכספי המדינה.
עוד טוען הנאמן, כי החייב העלים כספים שהתקבלו ממכירת דירתו. הנאמן טוען, כי לאחר מכירת דירת החייב וסילוק חוב המשכנתא, הועבר סך של 127,500$ ביום 07/07/05 לחשבונה של אשת החייב וסך נוסף של 49,000$ שולמו לחייב במזומן ביום 04/08/05. הנאמן טוען, כי בחקירת החייב בפני הנאמן ביום 06/07/08 טען החייב, כי הסך של 127,500$ הועבר ביום 07/07/05 לחשבונה של האישה וכי חודש לאחר מכן משכה האישה את הכספים, על מנת שהחייב ישלמם לנושים בשוק האפור. דא עקא, שלאחר קבלת דפי הבנק טוען הנאמן, כי התברר שהחייב הטעה את המנהל המיוחד בחקירתו, שכן הכספים לא הופקדו בחשבון "עובר ושב" של אשת החייב, אלא בחשבון דולרי נפרד. הנאמן רואה באמור סתירה ומסירת "חצאי אמיתות", שכמוה כאי מסירת אמת ו/או כהטעיה.
לאור האמור טוען הנאמן, כי ברשות החייב ואשתו סך העולה כדי 500,000 ש"ח ממכירת הדירה, סכום שעליו להעביר לקופת פשיטת הרגל ומן הראוי כי החייב "יתכבד ויוציא את הכספים שהוא מחביא וישלם אותם לנושיו".
9. עוד טען הנאמן, כי בידי החייב נכסים נוספים, הכוללים 3 פוליסות ביטוח, המנוהלות בהראל חברה לביטוח בע"מ, אשר ערכי הפדיון שלהם הינם בסך של כ-32,000 ש"ח.
10. הכנ"ר ציין בתסקיר שהוגש מטעמו, כי הינו סבור כי החייב לא תמך את גרסתו, לפיה שולמו הכספים לנושים בשוק האפור מחמת איומים לחיי החייב, באסמכתאות בכתב, שיש בהן כדי להסביר מה נעשה בכספי המכירה של הדירה ולמה לא הפקיד סכומים אלה לטובת נושיו, ולפיכך וחרף היותו של הכנ"ר ער לגילו המתקדם של החייב (73) ולמצבו הרפואי הקשה, אין ליתן לחייב הפטר.
11. בדיון שהתקיים ביום 05/07/12 חזרו הצדדים על טענותיהם, כאשר החייב הוסיף וציין, שאין התייחסות בתגובות הנאמן והכנ"ר לזכויות החייב במסגרייה ובציוד, שהועברו לנאמן בתפקידו כמנהל מיוחד לפני כ-4.5 שנים. החייב ציין, כי לצערו לא פעל הנאמן למימוש זכויות אלה וכי המסגרייה נבזזה לחלוטין, רכוש שהיה שם כבר לא נמצא וכספים רבים פשוט נעלמו.
החייב התייחס לטענות הנאמן והנושים, לעניין הברחת הכספים. החייב הסביר, כי המדובר באירועים שהתרחשו 3 שנים לפני מתן צו הכינוס וכי אין באפשרותו של החייב כיום, כ-8 שנים לאחר מכן, להציג ראיות באמצעותם יוכיח את טענתו, לפיה כיסה חובות לנושים. החייב הוסיף וציין, כי מצבו לא ישתנה בעתיד, הכספים נמסרו לנושים כדי לשלם חובות, אין בידיו ראיות ואסמכתאות בכתב להעברת הכספים לנושי השוק האפור ולאור היסטוריית חייו של החייב והתנהלותו, אין מקום לחשוד בו כי העלים והבריח כספים.
ב"כ הנאמן ציינה, כי לא ניתנה לה הודעה מי הם נושי השוק האפור. לטענתה, תשובת החייב הינה תשובה בעלמא, שלא ניתן לקרוא לה הסבר לאן נעלמו הכספים, ובאותה מידה יכולה היא להעלות חשדות שהכספים נמסרו לילדי החייב.
עוד ציינה ב"כ הנאמן, כי הדיבידנד שנצבר לא יניב תועלת לנושים הרגילים ויופנה לתשלום חובותיו של החייב לנושים בדין קדימה בלבד.
ב"כ הנאמן הוסיפה וציינה, כי היא לא יכולה להבין לאן אצה הדרך לחייב. לטענתה, המטרה של מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו באמצעות הפטר רלבנטית לגבי אדם שפותח חיים כלכליים חדשים, אבל לא לגבי חייב שהינו בגיל 75 ואשר אינו מתכוון לנהל עסקים חדשים.
ב"כ הנאמן הוסיפה וציינה, כי ככל שיינתן לחייב צו הפטר, מבוקש שיינתן צו למימוש פוליסות הביטוח ולהמשך מימוש זכויותיו של החייב במסגרייה.